מאת: טלי אנגור – רוקחת וכימאית | פורסם 09/09/19


אוטיזם – התקפי זעם, דרכי ביטוי וטיפול.

התקפי זעם מהווים תסמין התנהגותי שכיח בקרב ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי וכוללים לעיתים קרובות הכאה עצמית, נשיכות עצמיות, הכאת האחר, התפרצויות בכי, זריקת חפצים, אלימות פיזית כלפי הסובב, בכי, צרחות והטחת הראש ברצפה או בקיר.

כאשר תדירות התקפי הזעם מתגברת יש לבחון את הסיבות האפשריות הגורמות לכך.

במקרים מסוימים התקפי זעם נובעים מחוסר יכולת להתמודד עם שינויי שיגרה ואכן ילדים רבים המאובחנים על הרצף האוטיסטי נוטים שלא לאהוב שינויים בשגרת יומם ועלולים במצבים אלו להתנהג באופן קיצוני.

כיצד שינוי שגרה משפיע על תסמיני אוטיזם.

השגרה מהווה מקור בטחון עבור ילדים וסטייה ממנה מלחיצה ומובילה לתחושת תסכול גוברת ובמיוחד כאשר קיימת חוסר הבנה או חוסר יכולת הכלה למצוקת הילדים.

באופן זה עלול להיווצר מעגל רשע הגורם לרגרסיה התנהגותית. מעבר לחשיבות הרבה שיש בהפחתת העומס הנפשי הרב שהילדים חווים, מתח נפשי מתמשך גורם להרס תאים בגוף, לירידה ברמות הנוירוטרנסמיטור סרוטונין ולמצבי רוח שליליים.

כשלחץ נפשי מתמשך, מתרחשות תגובות ביולוגיות כהפרשה מוגברת של קורטיזול (הורמון סטרואידי ממשפחת הגלוקוקורטיקואדים), Epinephrine (הורמון הנוצר ומופרש על ידי ליבת בלוטת יותרת הכליה) וNoradrenaline (מוליך עצבי מעורר) העלולים לגרום לדיכאון, תשישות וחולשה חיסונית.

לחץ נפשי אף עלול לרוקן את הגוף מרכיבים תזונתיים החיוניים להרגעת מערכת העצבים כמגנזיום, ויטמיני B וחומצה אסקורבית.

אוטיזם והתקפי זעם

מה הם גורמים העלולים להחמיר תסמיני אוטיזם והתקפי זעם?

  1. שגשוג יתר של פטריית שמר, קנדידה אלביקנס ופטריות מזיקות אחרות במערכת העיכול אשר במינון יתר גורמות ליצירת רעלים במח.
  2. רגישות למזונות כתוצאה מתפקוד לקוי של האנזים DPP-IV הנדרש לפירוק מזון. בשל עיכול לא מושלם של חלבונים נוצרים במעיים, פפטידים דמויי מורפין אשר חודרים את מחסום ה brain blood barrier ומפריעים לפעילות תקינה של נוירוטרנסמיטורים במח ולהוביל ולגרום להתקפי זעם ואלימות.
  3. מחסור באבץ – אבץ מחזק את המערכת החיסונית באמצעות שפעול תאי דם לבנים ויצירת נוגדנים תוך שיפור חוש הטעם, התיאבון ונטרול רדיקלים חופשיים באופן המפחית את העומס המחמצן בגוף הגורם לבעיות במיטוכונדריה (תחנת הכח של התא המייצרת אנרגיה לגוף).

רמות חסר במינרל אבץ עלולים לגרום לתפקוד לקוי של האנזים Metallothionein הנגרם כתוצאה מהפרעה במטבוליזם של יסודות הקורט נחושת ואבץ. תפקוד לקוי של החלבון Metallothionein הנגרם כתוצאה מהפרעה במטבוליזם של יסודות קורט כנחושת ואבץ ומוביל לחסר ברמות המינרל אבץ בגוף מחד ולעודף ברמות הנחושת באופן בו היחס בין רמת הנחושת לאבץ גבוהה משמעותית.

רעילות מנחושת תוביל לתסמיני עצבנות, בעיות למידה ועוינות.

  1. צריכת אגוזים המכילים חומצה פיטית (phytic acid) היוצרים תרכובת כימית הנקשרת לאבץ ומונעת את ספיגתו במעיים.
  2. צריכת סוכר גבוהה בשילוב הפרעה בחילוף החומרים של גלוקוז.
  3. מחסור בחומצות שומן אומגה 3 עלול למנוע כניסת חומרי הזנה חיוניים למח וסילוק חומרי פסולת ממנו.

מקורות תזונה בעלי אפקט מרגיע על מערכת העצבים:

  1. פחמימות מורכבות ודגנים מלאים כאורז מלא ושיבולת שועל.
  2. הימנעות מסוכר לבן ופחמימות פשוטות הגורמות לתנודות חדות ברמות הסוכר ולתחושת עצבנות מתח ודיכאון.
  3. תזונה הכוללת ירקות עליים המכילים מגנזיום המסייע לתחושת ההרגעה.
  4. תזונה המכילה אשלגן המצוי במזונות : אבוקדו, תפוחי אדמה, עגבנייה, בננה, בטטה, אגס ומלון.
  5. אבץ (במקרה בו קיים חוסר) באמצעות מזונות כבשר בקר, עוף, דגנים מלאים, קטניות ולהימנע מצריכה מוגברת של מזונות מעובדים ומתועשים.

 תוספי תזונה המסייעים להפחתת התקפי זעם:

  1. תוסף התזונה גאבה או חומצה אמינית תירוזין המסייעת לייצור גאבא.
  2. תוספים המשפרים את ייצור גאבא ופעילותה: תיאנין מתה ירוק, אינוזיטול, ויטמיני B לרבות  (B3 ,B6 ,b12) ומגנזיום.

צמחי מרפא אדפטוגניים: 

משמשים בעיקר לטיפול במצבי לחץ כרוניים. שמם נובע מהמונח To Adapt זאת משום יכולתם לעזור לגוף להסתגל למצבי לחץ. צמח האדפטוגן משפיע על מערכות רבות בגוף בזכות הפעילות שלו על הציר היפותלמוס – היפופיזה ועל בלוטת יותרת הכליה. יתרונות צמחי מרפא אלו בסיוע למצבי לחץ נעוצה במבנה הכימי הכולל ספונינים סטרואידלים וטריטרפנואידים (30 פחמנים) הדומים במבנם להורמוני בלוטת יותרת הכליה (קורטיזול). בזכות הדמיון המבני, הם תומכים בבלוטה ומאזנים אותה במצבי דחק בנוסף, רכיבים אלו משמשים כמשוב שלילי לבלוטה וגורמים להפחתת הפרשת הורמוני לחץ כגון קורטיזול.

צמחי מרפא אדפטוגנים הינם:

  1. Bacopa
  2. Centella
  3. Schisandra chinensis
  4. Withania
  5. Rhodiola
  6. ואלריאן
  7. כשותית – מרגיע משרה שינה והמפחית מצבי מתח.
  8. מליסה – מרגיע את מערכת העצבים המרכזית.
  9. פסיפלורה – מרגיע ומסייע להשריית שינה.

נטילת צמחי מרפא אדפטוגנים תסייע בהפחתת הלחץ והחרדה ותגדיל משמעותית את יכולת הילדים להתמודד עם הקשיים אותם הם חווים.

לסיכום: התקפי זעם החיצוניים מהווים ביטוי לבעיות המתחוללות בפנים. איתור גורמים העלולים להוביל להתקפי זעם באמצעות בדיקות מעבדה יסייע במיגור גורמים מזיקים ובהפחתה בהתקפי הזעם.

עוד לקריאה:

 

הבהרה משפטית – האמור מיועד להרחבת הידע האישי וההבנה הכללית בלבד. אין לראות במופיע לעיל תחליף לייעוץ רפואי ו/או לטיפול תרופתי ו/או לטיפול המבוצע על ידי מטפל ו/או רופא ו/או להוות בכל דרך או אופן המלצה לצורך טיפול פרטני.


Tali Angor - טלי אנגוראודות: טלי אנגור – רוקחת מורשית החל משנת 2007, בוגרת בית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים, בעלת תואר בכימיה תרופתית, המגמה לכימיה, אוניברסיטת בר אילן, בוגרת לימודי תעודה בתחום האוטיזם במכללת לוינסקי לחינוך "התמחות באוטיזם בגישה אינטגרטיבית", בוגרת לימודי תעודה באוניברסיטת בן גוריון "תוספי תזונה כחלק מייעוץ קליני משולב", בוגרת לימודי תעודה באוניברסיטה העברית בירושלים "היבטים בפסיכיאטריה ונוירולוגיה כולל היבטים בחקר המוח וייעוץ תרופתי", בוגרת לימודי תעודה באוניברסיטה העברית בירושלים "סכרת יעוץ וטיפול תרופתי", לשעבר חברת מועצה בארגון הרוקחות בישראל, לשעבר מנהלת ועדת פארמה קלאב בארגון הרוקחות.

 

מרכז C.A.T | התקפי זעם – אוטיזם
אוטיזם התקפי זעם