אוטיזם ובעיות שינה – גורמים ודרכי טיפול

הפרעות שינה ובעיות שינה שכיחות ביותר בקרב חלק ניכר מהילדים הלוקים באוטיזם ומאובחנים על הרצף האוטיסטי (ASD). ובאות לידי ביטוי במספר אופנים:

  1. קשיי הירדמות.
  2. הרדמות בשעות מאוחרות אשר אינן תואמות את גיל הילד
  3. ביקיצות מרובות ומתמשכות לאורך הלילה.
  4. יקיצות מוקדמות.

שינה תקינה חשובה לכל בני האדם אולם ביחס לילדים קיימת חשיבות יתר לשינה טובה אשר הכרחית להתפתחות תקינה. בעיות שינה פוגעות באופן משמעותי בתפקוד היומיומי של הילד, החל מיכולתו להפיק תועלת מטיפולים פרה רפואיים ועד לתפקוד לא תקין וחוסר שקט במהלך היום.

מה הן הסיבות הגורמות להפרעות בשינה:

  • ריכוז גבוה/נמוך מהרגיל של חומצת אמינו טריפטופן החיונית להפקת הורמון המלטונין. מלטונין מכונה 'הורמון השינה' ואחראי על וויסות מחזורי השינה והערנות. רמות המלטונין עולות בלילה בתגובה לחושך ויורדות בשעות היום. כאשר שחרור המלטונין אינו תקין ורמות המלטונין גבוהות ביום ונמוכות בלילה נוצר מצב של ערות בשעות מאוחרות ועייפות בשעות היום.
  • תחושות חרדה והפרעות קשב וריכוז הגורמות לקשיים בשינה בשל עליה בהורמוני דחק כקורטיזול. חוסר שינה מתמשך מחמיר התנהגויות סטראוטיפית כקשיים חברתיים, בעיות התנהגותיות (תוקפנות, דיכאון, היפראקטיביות, עצבנות). קשיי למידה ותפקוד קוגניטיבי נמוך.

דרכי טיפול אפשריות בבעיות שינה?

טיפול במישור ההתנהגותי 

  • מניעה של צפיה בטלוויזיה או במחשב בסמוך לשעות השינה – צפיה במסכים עלולה לגרום לאקסטיציה (ערנות יתר) שכן האור המוקרן מעכב את הפרשת המלטונין.

טיפול באמצעות נוטריאנטים

  1. נטילת ויטמין B3 (ניאצין) וויטמין B6 (פירידוקסין) במטרה לסייע בייצור מלטונין.
  2. חשיפה לאור השמש במהלך היום תסייע לסנכרון יצירת הורמון המלטונין בבלוטת האצטרובל במחזוריות של 24 שעות ביממה.
  3. נטילת מגנזיום – מגנזיום הינו מינרל הרגעה משמעותי בעל חשיבות לתמיכה עצבית בשרירי הגוף והמוח ומסייע בהפחתת בעיות שינה באמצעות הרפיית הגוף והמוח. מגנזיום מצוי במזונות ברוקולי, תרד, בצל ירוק, קטניות, עדשים, אגוזים ושוקולד מריר. נטילת מגנזיום כתוסף תעשה תחת ניטור ומעקב שכן צריכתו בעודף עלולה לגרום לפלפיטציות והפרעות קצב.
  4. נטילת מלטונין בשחרור מושהה (באישור רופא מטפל), הורמון זה מפעיל קולטי מלטונין מסוג MT1 ומשרה שינה. בנוסף מופעלים קולטי מלטונין מסוג MT2 הגורמים להסטת השעון הביולוגי "קדימה" באופן המסייע לתהליך ההרדמות. התאמת נטילת המלטונין צריכה להתבצע באופן מדויק שכן עודף מלטונין עלול להאריך את השינה העמוקה מסוג NON-REM (שינה ללא ריצוד עיניים מהיר) ולגרום לסיוטי לילה.
  5. נטילת צמחי מרפא כורבנה רפואית (Verbena Officinalis), כשותית (Humulus lupulus), פסיפלורה (Passiflora edulis), מליסה (Melissa).
  6. ניטור רמות Pyridoxal-5-Phosphate. חוסר ב Pyridoxal-5-Phosphate עלול לגרום לנדודי שינה. רמות תקינות יסייעו להעלאת רמות הנוירוטרנסמיטור גאבה האחראי לרגיעה ושינה שכן פירידוקסל-5-פוספאט נחוץ להמרת חומצת האמינו גלוטמאט לגאבה על ידי תהליך דה קרבוקסילציה.

סיבות אפשריות למחסור ב Pyridoxal-5-Phosphate:

  • תזונה סלקטיבית אשר אינה כוללת נבטים, תרד, פלפלים, בננות, שעועית, אגוזים, חומוס, אורז, תפוח אדמה, עגבנייה, בשר, דגים, ביצים, קטניות, אגוזים, בננות, שמרים, בשר הודו, עוף, דגים ומוצרי חלב כגבינה צהובה.
  • שגשוג של פטריית קנדידה אלביקנס או פטריות שמר הגורמות לייצור של נוירוטוקסין, רעלן עצבי המשבש את התפקוד התקין של תאי מערכת העצבים אצטאלדהיד.
  • מחסור באבץ החיוני להפעלתו של פירידוקסל-5-פוספאט.
  • מחסור בריבופלאבין החיוני להפעלת פירידוקסל-5-פוספאט.
  • מתח נפשי ולחץ מתמשך הגורם לחוסר בויטמיני B .

סיבות שבעטיין מתפתח מחסור בקובלאמין:

  • תזונה אשר אינה כוללת מאכלים כבשר בקר, כבד, דג סלמון וביצים.
  • תהליכי מתילציה לקויים הגורמים לכך שקובלאמין בצורתו הפעילה methylcobalamin אינו מיוצר ואינו מגיע למח ולמערכת העצבים.
  • דיסביוזיס. חוסר בחיידקי מעיים ידידותיים המייצרים קובלאמין מחד וצמיחת יתר של חיידקי מעיים מזיקים מאידך הצורכים קובלאמין לשם גדילתם.
  • מחלות דלקתיות במערכת העיכול כצליאק.
  • ספיגה לקויה בשל מוקוזת מעי פגומה.

קיימות דרכים רבות לסייע במצבים של בעיות שינה, אולם הדרך הנכונה הינה איתור גורמי הבעיה ורק לאחר מכן בהתאמת הטיפול במינונים מדויקים ובשילובים נכונים.

הבהרה משפטית – האמור מיועד להרחבת הידע האישי וההבנה הכללית בלבד. אין לראות במופיע לעיל תחליף לייעוץ רפואי ו/או לטיפול תרופתי ו/או לטיפול המבוצע על ידי מטפל ו/או רופא ו/או להוות בכל דרך או אופן המלצה לצורך טיפול פרטני.

עוד לקריאה:


Tali Angor - טלי אנגוראודות: טלי אנגור – רוקחת, רישיון משרד הבריאות 3-80685. בוגרת בית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים, בעלת תואר בכימיה תרופתית, המגמה לכימיה, אוניברסיטת בר אילן, בוגרת לימודי תעודה בתחום האוטיזם במכללת לוינסקי לחינוך "התמחות באוטיזם בגישה אינטגרטיבית", בוגרת לימודי תעודה באוניברסיטת בן גוריון "תוספי תזונה כחלק מייעוץ קליני משולב", בוגרת לימודי תעודה באוניברסיטה העברית בירושלים "היבטים בפסיכיאטריה ונוירולוגיה כולל היבטים בחקר המוח וייעוץ תרופתי", בוגרת לימודי תעודה באוניברסיטה העברית בירושלים "סכרת יעוץ וטיפול תרופתי", לשעבר חברת מועצה בארגון הרוקחות בישראל, לשעבר מנהלת ועדת פארמה קלאב בארגון הרוקחות.