*הבהרה – אוטיזם אינו מחלה ומשכך מטרת הטיפול אינה לרפא אוטיזם אלא לנסות להפחית את תסמיניו. מטרת המידע באתר הינה הרחבת הידע האישי וההבנה הכללית בלבד ואין בו להוות תחליף לייעוץ רפואי, טיפול תרופתי או המלצה לצורך טיפול פרטני.

מהו Customized Autism Treatment?

C.A.T הינה שיטת טיפול פורצת דרך מתחום ה Complementary Medicine כמוגדר על ידי המרכז הלאומי לרפואה משלימה של משרד הבריאות NCCIH האמריקאי.

מטרת השיטה הינה לנסות להפחית משמעותית את תסמיני האוטיזם, לשפר את היכולת הוורבליות, הקוגניציה והבנת סיטואציות חברתיות באמצעות איתור ותיקון תהליכים מטבוליים לקויים והשלמת חוסרים תזונתיים.

תהליך הטיפול מתבצע באמצעות ניתוח מקיף של מפה ביו כימית המתקבלת לאחר משלוח דגימות למעבדות מתקדמות בחו"ל. הבדיקות המקיפות כוללות בין השאר בדיקת חומצות אורגניות בשתן, איתור חוסרים תזונתיים (מינרלים, חומצות אמינו וויטמינים) ובחינה והבנה מעמיקה של בעיות מטבוליות ומנגנונים כדוגמת: מסלול הביו סינטזה והקטבוליזם של נוירוטרנסמיטרים, איתור ותיקון תהליכים ביוכימיים פגומים כדוגמת תהליכי מתילציה לקויים, תסמונת פיקה, תהליכי סולפציה לקויים, עקה חימצונית ואיתור חוסרים המהווים קו-פקטורים בסינטזה של נוירוטרנסמיטרים כנוראדרנלין, סרוטונין ודופמין.

איתור וטיפול בבעיות מטבוליות מוביל למשוב חיובי בקרב מרבית הורי הילדים ביחס לשיפור משמעותי בקוגניציה, בוורבליות, בהבנת סיטואציות חברתיות ובהפחתה משמעותית של תסמיני אוטיזם שכיחים כחרדות, נפנופי ידיים, הליכה במעגלים, בעיות שינה, התבודדויות, התנהגות חזרתית, קיבעונות, התקפי זעם, בררנות באכילה, אובססיות ומגוון רחב של תסמיני אוטיזם נפוצים.

הקשר בין בעיות מטבוליות לתסמיני אוטיזם ניתן להסבר באמצעות מספר דוגמאות:

  1. חלק ניכר מהילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי סובלים מבעיות שינה, כקשיי הירדמות, יקיצות מוקדמות ושינה שטחית. טיפול בתסמין זה יכלול בין השאר בדיקות מעבדה מקיפות בנוגע לרמות הפרמטרים methylmalonic acid ו – methylcobalamin האחראי לשלבים העמוקים של השינה (שלבים 3 ו 4) ולהפרשת מלטונין (הורמון המשפיע על זמן ואיכות השינה).
  2. תסמין שכיח נוסף בקרב ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי הינו אכילה או לעיסה של חומרים שאינם אכילים כדוגמת חול, נייר, צבעים ואפילו צואה. בעוד שהגישה ההתנהגותית מגדירה התנהגות זו כבעיית "וויסות חושי", הרי כי בדיקת מעבדה עשויה להצביע על הפרעת אכילה המוכרת בספרות המדעית בשם "Pica Syndrome" הנובעת כתוצאה ממחסור באבץ ובברזל. ואכן בקרב רב גדול של הילדים אשר סבלו מתסמין זה ואשר טופלו בשיטת C.A.T התגלו במסגרת בדיקות המעבדה רמות נמוכות מאוד של אבץ ופריטין אשר השלמתן הובילה להפסקה מוחלטת של ההתנהגות המתוארת.
  3. תסמין אוטיזם התנהגותי נוסף הינו רגישות יתר תחושתית לצלילים ולקולותהגישה ההתנהגותית משייכת התנהגות זו כחלק מ"וויסות חושי". אולם גם כאן בדיקות מעבדה מתקדמות עשויות להצביע על בעיה המוכרת בספרות המדעית בשם היפראקוזיס (Hyperacusis) ובקרב ילדים המתלוננים על תסמין התנהגותי זה יש לבדוק באם קיים מחסור ב Pyridoxine ולהתאים את הטיפול בהתאם.

אילו הן דוגמאות ספורות לאופן בו ניתן להפחית תסמיני האוטיזם באמצעות ניתוח נכון ומקצועי של תוצאות בדיקות מעבדה מתקדמות והבנה מעמיקה של תהליכים מטבולים לקויים.

שיטת C.A.T מבוססת על ניסיון טיפולי במאות ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי. מהניסיון המצטבר עולה כי אצל מרבית הילדים ניתן להפחית את חומרת התסמינים ולשפר את התקשורת החברתית כך שבסופו של התהליך יתקבל שיפור מהותי באיכות חיי המטופל ופועל מכך שיפור באיכות חיי משפחתו.

מדוע בעיות מטבוליות, מחסור בחומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים עלול לגרום לנזקים נוירולוגיים?

המקרה החקוק בתודעה הציבורית הישראלית בו בעיות מטבוליות גרמו לנזקים נוירולוגיים קשים לתינוקות בריאים התרחש בישראל בתחילת לפני כשני עשורים בשנת 2003 ומוכר עד היום בכינוי "פרשת רמדיה".

תחילתה של הפרשה באשפוז מקביל של מספר רב של פעוטות בבתי חולים שונים בשל בעיות נוירולוגיות, מצבם של חלק מהתינוקות החמיר כל כך עד כי נדרש אשפוזם במחלקה לטיפול נמרץ.

התסמינים ההתנהגותיים של הפעוטות העלו חשד למחסור בויטמין B1 (תיאמין) ואכן לאחר בירור התגלה כי הפעוטות צרכו תרכובת מזון בשם "רמדיה סופר פורמולה צמחית" אשר בניגוד לנדרש לא הוסף לה ויטמין B1 המשמש כקו-פקטור בייצור של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים), מסייע בייצור המיאלין (מעטפת תאי העצב) וחיוני לתהליך ייצור המוליך העצבי אצטיל כוֹלין.

במסגרת טיפול באחד מהפעוטות שאושפזו בבית החולים, זיהו הרופאים כי הילד סובל ממחסור חמור בויטמין B1 (תיאמין). לאחר שהוזרק הויטמין לגופו של הפעוט חל שיפור משמעותי במצבו ובהתאמה חלה הפחתה דרמטית בתסמינים הנוירולוגיים מהם הוא סבל.

למרבה הצער המחסור המתמשך בויטמין B1 גרם לחלק אחר של הילדים נזקים נוירולוגיים קשים כפיגור, אפילפסיה ועיכוב התפתחותי. מספר ילדים אף נפטרו כתוצאה מהנזקים שנגרמו מהמחסור התזונתי המתמשך.

פרשת רמדיה היא עדות כואבת אך ברורה לקשר ההדוק שבין מחסור בנוטריאנטים שהינם תרכובות כימיות החיוניות לבניית הגוף לבין בעיות נוירולוגיות ותהליכים מטבולים לקויים, כעיכוב שפתי, עיכוב קוגנטיבי ותסמינים התנהגותיים אחרים.

התעלמות מאיתור חוסרים תזונתיים משמעותיים הנובעים מאכילה סלקטיבית או מבעיות ספיגה של ויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו יוביל באופן בלתי נמנע לחוסר איזון בגוף.

כיצד עקרון ביוכימי זה רלוונטי להפחתת תסמיני אוטיזם?

תהליכים מטבוליים לקויים ניתנים לאבחון באמצעות בדיקות מעבדה מתקדמות כבדיקות לאיתור יסודות קורט, מטבוליטים של נוירוטרנסמיטורים, חומצות אמינו, כשלים מיטוכונדריאליים ועוד. ביצוע הבדיקות מאפשר קבלת מפה ביו כימית רחבה ביחס למאות פרמטרים אשר חלק ניכר מהם אינו נכלל בסל הבריאות ואינו נבדק במסגרת הבדיקות השגרתיות המבוצעות בקופות החולים. משכך הבדיקות נשלחות לפענוח בין השאר באמצעות מעבדות מובילות בארצות הברית ובגרמניה, הפרמטרים הנבדקים במעבדות נקבעים על פי תסמיני האוטיזם הספציפיים לכל ילד, המעוררים חשד לתהליכים מטבוליים לקויים.

דוגמאות לתהליכים אלו הינם תהליכי מתילציה לקויים, תהליכי סופציה לקויים, עקה חימצונית ועוד. 

בדיקות המעבדה כוללות מידע אודות מטבוליטים, ויטמינים, חומצות אמינו, מינרלים, רעלים, פתוגנים ובין השאר עוסקות בניטור מאות רבות של פרמטרים כדוגמת:

Calcium (Ca), Magnesium (Mg), Sodium (Na), Potassium (K), Zinc (Zn), Manganese (Mn), Chromium (Cr), Vanadium (V), Molybdenum (Mo), Boron (B), Iodine (I), Phosphorus (P), Selenium (Se), Strontium (Sr), Sulfur (S), Cobalt (Co), Iron (Fe), Germanium (Ge), Rubidium (Rb), Zirconium, Lithium, Tungsten, Arsenic-total, Barium, Beryllium, Bismuth, Cadmium, Palladium, Platinum, Silver, Thallium, Tin, Titanium, Uranium, Zirconium, Campylobacter, C. difficile, Toxin A, C. difficile, Toxin B, Enterohemorrhagic E. coli, Enteroinvasive E. coli/Shigella, Enterotoxigenic E. coli LT/ST, Shiga-like Toxin E. coli stx1, Shiga-like Toxin E. coli stx2, Salmonella, Vibrio cholerae, Yersinia enterocolitica, Cryptosporidium, Entamoeba histolytica, Giardia, Adenovirus, Norovirus GI/II, Helicobacter, pylori, Virulence Factor, babA, Virulence Factor, cagA, Virulence Factor, dupA, Virulence Factor, iceA, Virulence Factor, oipA, Virulence Factor, vacA, Virulence Factor, virB, Virulence Factor, virD, Bacteroides fragilis, Bifidobacterium spp, Enterococcus spp, Escherichia spp, Lactobacillus spp, Clostridium spp, Enterobacter spp, Akkermansia muciniphila, Faecalibacterium prausnitzii, Bacteroidetes, Firmicutes, Firmicutes:Bacteroidetes Ratio, Bacillus spp, Enterococcus faecalis, Enterococcus faecium, Morganella spp, Pseudomonas spp, Pseudomonas aeruginosa, Staphylococcus, Staphylococcus aureus, Streptococcus spp, Methanobacteriaceae, Citrobacter spp, Citrobacter freundii, Klebsiella spp, Klebsiella pneumoniae, M. avium subsp. Paratuberculosis, Prevotella copri, Proteus spp, Proteus mirabilis, Fusobacterium spp, Result Normal, Geotrichum spp, Microsporidium spp, Rodotorula spp, Cytomegalovirus, Epstein Barr Virus, Blastocystis hominis, Chilomastix mesnili, Cyclospora spp, Dientamoeba fragilis, Endolimax nana, Entamoeba coli, Pentatrichomonas hominis, Ancylostoma duodenale, Ascaris lumbricoides, Necator americanus, Trichuris trichiura, Taenia spp, Steatocrit, b-Glucuronidase, Occult BloodCitramalic, 5-Hydroxymethyl-2-furoic, 3-Oxoglutaric, Furan-2,5-dicarboxylic, Furancarbonylglycine, Tartaric, Arabinose, Carboxycitric, Tricarballylic, Hippuric, 2-Hydroxyphenylacetic, 2-Oxoglutaric, Aconitic, Citric, 3-Methylglutaric, 3-Hydroxyglutaric, 3-Methylglutaconic, Homovanillic (HVA), Uracil, Thymine, 3-Hydroxybutyric, Acetoacetic, 4-Hydroxybutyric, Ethylmalonic, Adipic, Suberic, Sebacic, Methylmalonic, Pyridoxic, Pantothenic, Glutaric, Ascorbic, N-Acetylcysteine, Methylcitric, Pyroglutamic, 2-Hydroxybutyric, Orotic, 2-Hydroxyhippuric, 2-Hydroxyisovaleric, 2-Oxoisovaleric, 3-Methyl-2-oxovaleric, 2-Hydroxyisocaproic, 2-Oxoisocaproic, 2-Oxo-4-methiolbutyric, Mandelic, Phenyllactic, Phenylpyruvic, Homogentisic, 4-Hydroxyphenyllactic, N-Acetylaspartic, Malonic, Phosphoric.

תהליכים מטבוליים אלו כוללים: 

המשפיעים על ייצור ופירוק נוירוטרנסמיטורים כגון סרוטונין, דופמין, נוראדרנלין ואדרנלין.

המשפיעים על יכולת הגוף להפריש רעלים.

העלול לגרום לכשל בתפקוד המיטוכונדריאלי (כשל בתפקוד המבנים בציטופלסמה של כל תא).

תהליכים הנובעים מהפרשות של תוצרים מטבולים של חיידקים מזיקים אשר עלולים לגרום לחוסרים תזונתיים.

alternatives to aba therapy
טלי אנגור מחיר
autism supplements

תהליך הטיפול

מטרתו של טיפול C.A.T הינה לנסות לשפר את היכולת הקוגניטיבית, החברתית, הוורבלית והתקשורתית ולהפחית תסמיני אוטיזם התנהגותיים חיצוניים באמצעות הבנת שורש הבעיה הספציפית הרלוונטית לכל מטופל. מכאן כי למרות וכל המאובחנים כלוקים באוטיזם מאוגדים בהגדרת לקות זהה, הרי כי כל מטופל שונה לחלוטין ממשנהו ונדרשת התאמת פרוטוקול אישי וייחודי.

בהתאמה לתוצאות בדיקות המעבדה מותאם פרוטוקול טיפול ייחודי העושה שימוש בחומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים כנגזרת לתהליכים המטבוליים הלקויים המאותרים בבדיקות המעבדה.

הטיפול נמשך כחמישה חודשים ובמהלך שלושת החודשים הראשונים מתבצע ליווי טלפוני פרטני הכולל קבלת משוב מההורים ומתן הנחיות טיפול ספציפיות בהתאם להתקדמות בכושר הוורבלי, בכישורים החברתיים, ביכולת הקוגניטיבית, ביכולת המוטורית, ובהפחתת תסמיני אוטיזם נוספים כחרדות, בעיות שינה, בעיות קשב וריכוז, התקפי זעם, חזרתיות (תנועות סטראוטיפיות) וקיבעונות. בנוסף, מתקיימות במהלך הטיפול פגישות פרונטליות כאשר לכל פגישה מטרה ספציפית ושונה במטרה לאפשר מעקב צמוד ובחינת השגת המטרות שהוצבו לאורך התקדמות הטיפול.

במסגרת הפגישה הראשונה בנוכחות המטופל והוריו מתקיים תשאול מקיף בנוגע לסיפור המקרה ולהיסטוריה הרפואית. מטרת הפגישה הינה ללמוד ממקור ראשון על הקשיים הקיימים. בסיום הפגישה יימסר שאלון הכולל עשרות שאלות הרלוונטיות לתסמיני האוטיזם של המטופל, לאורח חייו, להתנהגותו ולהרגליו.

מטרת השאלון להרחיב את תמונת המידע בנוגע ליחס המטופל לסביבה, לאופן ביטוי רגשותיו, ל"טקסים חזרתיים", לסוגי פעילויות מוטוריות, להתקפי זעם, לקיום או אי קיום של פגיעה עצמית או פגיעה באחרים, בעיות קשב וריכוז, קשר עין, סוג מגוון המזונות הנצרך, בעיות במערכת העיכול, רגישויות, אלרגיות, בעיות שינה, מקרי ניתוק ובהייה, בעיות בעיבוד החושי ועוד.

בהתאמה למידע המתקבל במסגרת הפגישה הראשונה יינתנו הפניות לבדיקות מעבדה נרחבות במטרה לבדוק פרמטרים מעבדתיים בדם, בצואה ובשתן אשר רובם אינו נכלל בפאנל הבדיקות הנהוג בקופות החולים.

פגישה זו תערך בסמוך למועד קבלת שאלון המידע ותוצאות בדיקות המעבדה.

במהלך הפגישה יימסר פרוטוקול שמטרתו טיפול בתהליכים המטבולים הלקויים ובחוסרים תזונתיים שאותרו בבדיקות המעבדה מקיפות.

הפרוטוקול יכלול הנחיות לנטילת ויטמינים, חומצות אמינו ומינרלים בשילובים סנרגיסטים (המעצימים אחד את פעילותו של האחר) ובהתאמה אישית.

ממועד תחילת התיסוף יתקיים מעגל קשר קבוע עם הורי הילד לבחינת היענות (compliance) ותיעוד הפחתת התסמינים.

החודשים הראשונים לטיפול כוללים ליווי טלפוני פרטני הכולל קבלת משוב מההורים ומתן הנחיות טיפול ספציפיות בהתאם להתקדמות בכושר הוורבלי, בכישורים החברתיים, ביכולת הקוגניטיבית, ביכולת המוטורית, ובהפחתה של תסמיני אוטיזם נוספים כחרדות, בעיות שינה, בעיות קשב וריכוז, התקפי זעם, חזרתיות (תנועות סטראוטיפיות) וקיבעונות. מטרת הליווי הינו מעקב ומתן הנחיות מקצועיות נוספות ככל הנדרש בהתאם להתקדמות בפועל.

הפגישה השלישית הינה טלפונית ותערך לאחר שלושה חודשים מתחילת הטיפול. מטרת הפגישה הינה קבלת משוב בלתי אמצעי ביחס לתוצאות הטיפול המוקדמות, לתסמיני האוטיזם שפחתו ולשינויים שהושגו. בהתאמה למשוב שיתקבל במהלך הפגישה יינתנו המלצות נוספות (ככל הנדרש) הכוללות עידכון הנחיות פרוטוקול הטיפול לתקופת הטיפול הנותרת.

לאחר חמישה חודשים תתבצע שיחת סיכום טיפול במטרה לבחון את השינויים שחלו והתסמינים שפחתו.